עדות, מחזור שירים מתוך: "מסע אחר עם עורב שחור ו Saint Claire"

השבוע מלאו חמש שנים למותו של מאיר מילר, אחי הצעיר. הימים עוברים בשקט
בשכחה, בדחיקה מתחת לסרעפת החיים. קראתי לו מיקי. מיקי היה מוכשר באנשים, אוהב חיים ואוהב טבע, כמעט אמרתי, אוהב עולם. בחודשים האחרונים לחייו חזר ללמודי לתואר השני בלימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה, ובבית גידל שלושה בנים. יש דיברות הפותחות ב"זכור" ואין דיברה שאומרת "לא תשכח".
הוא לקח את חייו ופינה מקום , כאילו לא היה פה מעולם. לזכרו ולטובת זכרוני המועד, בימי חורף ארץ ישראלי כה יפה. בין גשם לשמש , רגע לפני פריחת השקדיות, לזכרו.

עדות

יֵשׁ דִּבֵּר אֶחָד שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא אֵלַי
שָׁמַעְתִּי אוֹתוֹ מִתּוֹךְ עַמּוּד עָנָן שֶׁלְּאַחַר הַשְּׂרֵפָה הַגְּדוֹלָה
לְאַחַר שֶׁעָלְתָה מֶרְכָּבָה הַשָּׁמַיְמָה וּלְצִדָּהּ לֹא עָמְדוּ מַלְאָכִים
וְשׁוּם אַדֶּרֶת לֹא נָפְלָה עַל כְּתֵפִי
מַלְאָךְ אֶחָד נִכְנַס עַל כַּנְפֵי הַדִּבּוּר
אֶל פִּי וְאָמַר זֶה בֵּיתִי,
מַלְאָךְ אַחֵר יָצָא מִגּוּפִי
וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ.

עָלָה הַשָּׁמַיְמָה בִּסְעָרָה
כְּמוֹ שֶׁעוֹלִים אֶצְלֵנוּ בַּמִּשְׁפָּחָה אִישׁ אַחַר אִישׁ בַּסֻּלָּם
אֵשׁ דָּם וְעָשָׁן
וּבַת קוֹל יָצְאָה וְאָמְרָה: לֹא תִּשְׁתֹּק

יָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לְכִי וּבְנִי בַּיִת שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מִלָּה.
וַהֲרֵי מִכָּל הָעֶשֶׂר הָרִאשׁוֹנוֹת לֹא כֻּלָּן בֶּאֱמֶת דִּבְּרוּ דָּבָר אֵלַי:
כִּי מִמֵּילָא אֶזְכֹּר וְלֹא אֶשְׁכַּח מִמֵּילָא אֱלֹהִים אֲחֵרִים הֵם אֱלֹהַי
לֹא אֶרְצַח וְלֹא אֶגְנֹב וְלֹא אֶנְאַף
בְּכָל לִבִּי וּבְכָל נַפְשִׁי וּבְכָל מְאֹדִי, חֶמְדָּה
נָשָׂאתִי אֶת טַבְּעוֹת הָאָרוֹן בַּמִּדְבָּר
הַמַּר שֶׁנּוֹשֵׂא בְּתוֹכוֹ דָּבָר,
לֹא הוֹרַדְתִּי אוֹתוֹ לְרֶגַע מִכְּתֵפַי

ראי,
גַּבִּי קָמַר מִכָּבְדּוֹ
לֹא הוֹרַדְתִּי אֶת הָעֵדוּת
אוֹ הַדָּבָר הַזֶּה
מִכְּתֵפִי

מִתּוֹךְ הֵד הָרִיק בֵּין קִירוֹתָיו אַתָּה מְדַבֵּר אֵלַי
לֹא הוֹרַדְתִּי עֵינַי מֵהַדֶּרֶךְ
לֹא הוֹרַדְתִּי הָאָרוֹן וְהָעֵדוּת מִכְּתֵפַי.
לֹא שָׁכַחְתִּי אֶת גַּעְגּוּעַ הַזֵּכֶר מִתּוֹךְ הַזִּכָּרוֹן
אֶת הַבֶּגֶד בַּבּוֹגֵד וּבַנִּבְגָּד שֶׁלִּפְעָמִים אֵין סִימָנִים לְ Diference
אָנֹכִי אִשָּׁה שׁוֹמַעַת אַיֶּכָּה אֵינְסוֹפִי אוֹבֵד בֵּין הָרִים.
עֵדוּתִי כְּעֵדוּת הַמַּיִם הַשּׁוֹטְפִים, חוֹרְצִים וְאֵינָם נִרְאִים
חָרוּת בְּסֶלַע רַךְ לְיַד מַעְיַן אָחִי.

מִתּוֹךְ עַמּוּד הֶעָנָן וְהֶעָשָׁן, בֵּין שִׂפְתֵי כְּרוּבִים מְעַוְּרִים
פָּנִים אֶל פָּנִים שָׁמַעְתִּי מַה שֶּׁאָמַר רַק לִי
וְאוּלַי גַּם אֵלַי.