רגעים ממסע לא מדומה. בין לבין תמיד ליד קפה

ההרגשה היא שאני לא עושה כלום
אבל אני עושה משהו. מה הוא בלתי ידוע.
אני יושבת בכניסה לאקדמיה לאומנויות מקווה להתרכז
מקוה לעשות סדר קודם כל בתיק אחר כך ברגשות. להעיף כל דיבור מיותר
לשים זכרונות מרים בכיס עם ריצ'רצ׳ פנימי. לעטוף געגועים בנייר סנדויצ׳ים ולרגע.
לרגוע.
חסר לי התיק המתאים למסע הנוכחי.
מיהו החסר לי להיות אניי מישהו אמר למישהו אחר
לשירה יש כח מרפא זה נשמע יפה אמרתי
וראיתי את הפצע מתחת לדברים מדמם.

עלי לזרוק חפצים מעבר למעקה הספינה כדי שלא תשקע
בין השאר עלי להתייחס אליך כאל דבר מיותר
להשליך אותך וקרבתך את כל המיתרים הקטנים הקושרים לפרום
כמו רגע חטוף של מוות סמוי.

כך אמרתי אל הטלפון בלכתי על שביל בצד אגם והעיר זרה מאד.

כתבתי בפנקס הדברים שצריך לזרוק .