אריק בין פיזי למטאפיזי

אריק שרון בן שמונים ושש כבר שמונה שנים אינו איתנו . הוא שמור בחדר מיוחד בבית חולים שיבא, תל השומר. מחובר למכשירים השורים על גופו כגוף שיש בו דם זורם ולחץ דם, ופעולת אכילה פאסיבית ופעולת נשימה לא עצמונית, ופעולת מעיים, עיניו עצומות והוא קרוב יותר לגופה מגוף. קרוב יותר למוות מלחיים ואולי תלוי ביניהם ומתנדנד. ובכל זאת מצבו קבוע הוא חי- מת. זהו מצב מטאפיזי ולא מצב פיזי והתקשורת ממשיכה לבזבז מילים וקלישאות בתיאור מצב פיזי שאינו בעל הגדרה. אריק שרון, קיבל ארוע מוחי והתאושש ואחר כך, נפל לתרדמה הזאת. שינה עמוקה שאינה שנתה של היפהפיה הנרדמת זו שינה שאין נשיקה שתעיר אותה לקראת חיים חדשים. זו שנתת עולמים אחרי ערות ופעילות בזמן הסטורי ועם השפעה שמעבר לזמנו. הפעלה בזכותה נכנס להסטוריה כמנהיג לגיטימי, היא פעולת הרס. כלומר הקונסטרוקציה של דמותו נבנתבה בזכות הדהקונסטרוקציה של חברה שלמה. הוצאת משפחות מבתיהם, ניתוק חבל חי ונושם, מגדל ופורה  למצב מוות. למצב של אי לגיטימציה. הרס חייהם וחלומם של פרטים ומשפחות רבות  ואיני נכנסת למשמעות הפוליטית של הדברים.

נדמה שגורלו כמת חי הוא תמונת מראה ורפלקסיה למעשה הפוליטי והדרמטי שעשה , מעשה שביטא ניגוד גמור להשקפת עולמו כל חייו. האם יתכן שלא יכול היה להכיל את הדיסוננס?
כמו שהיה איש מיוחד בחייו, כך הוא מיוחד במותו. הוא מת חי. או חי מת.  אין מה לומר על מצבו וכך נוצרה שפה של קלישאות כי מה אפשר לומר על איש חי מת. הוא לא נושם באופן "עצמוני" . הוא מחובר למכשירים "מצבו יציב " "ראש הממשלה נלחם על חייו". "חי, אבל בתרדמת", והחידוש הוא בנסיון לתאר שינוי : "מצבו מדרדר מאד" "אבל לא מדרדר מרגע לרגע"  "מצבו החמיר" ,
אין החלטה רשמית האם לחברו למכשירים נוספים ובמישור המשפחתי  התייעצויות רבות.
ובכן, "חלה החמרה משמעותית במצבו, אי ספיקת כליות ומקווים לטוב. "  "בניו על ידו".
הרופא שלו שהוא גם חבר שלו "אני מייחל להחלמתו ומייחל שישאר איתנו אומר "
הייי הלו שם ברדיו, או שתמציאו שפה לתאר שינוי במצבו של אדם שהוא יותר מת מחי. או שתמנעו מקלישאות בלתי סבירות. אני מציעה לפתוח קו חם להמצאת שפה לתיאור מצבו של אדם שמבחינה קלינית הוא מת, ובעיני משפחתו ובהגדרה רפואית הוא חי. הנושא הוא לא רפואי, הנושא הוא מטאפיזי.