האם ידיעות אחרונות לא מכיר את ההבדל בין "בידור" ל"תרבות"?

"בזמן שישראל מתחילה לצאת מהסגר השני, תעשיית המוזיקה חסרת אונים לקראת החורף הקשה בתולדותיה: אחרונים בתור להקלות, עם תמיכה אפסית מהמדינה וסיכוי סביר שלא יהיו הופעות בחצי השנה בקרובה. עכשיו הזמרות והזמרים הגדולים מכריזים: זה מצב חירום, אנשים על סף התאבדות ואי אפשר להמשיך ככה" 

זו הטיזר, זוהי התת כותרת  למוסף 7 לילות של ידיעות אחרונות. 24.10.2020 ובכותרת, שוב הסלבריטאים, הזמרים שהשיגו הפעם מבלי לשלם ליחסי ציבור את כותרת המוסף. אלה שבדרך כלל, אנחנו ציבור צורכי הבידור ומוסיקה הקלה משלמים הון תועפות לכרטיס כניסה, עכשיו הם בוכים. ובאים בתלונה לחילי טרופר שר התרבות או מספרים על חברים שמנסים להתאבד. המנסים לשים קץ לחייהם אינם על כותרת המוסף, הרי הם החדשות, מדוע אינם על כותרת המוסף?

מה בדיוק רוצה העיתון להגיד?

גידי גוב אומר: "המושג "תרבות" –בוטל. אנחנו במצב איום ונורא. כאבא אני לא יכול להגיד לילדים שלי, "יהיה בסדר".

תהלוכת הסלבריטאים המוכשרים :גידי גוב, אביב גפן, דודו אהרון, ריטה ונועה קירל . ובחלק הפנימי נכתב: "הם חזקים וישרדו את הקורונה. אבל כשהתעשיה קורסת והעתיד שחור, מה הפלא שדחוף להם לצרוח" ובכן, אכן זוהי תעשיית בידור. זו תעשייה ולא אומנות. כי אומנים, כי סופרים, משוררים, מחזאים, שחקנים, במאים הם לא תעשיית בידור. הם אומנים. ואומנים ממשיכים לעבוד ולחבור לאומנים אחרים ולעבוד בכל מחיר. האופק אבד לכולנו לא רק לזמרים. אי הודאות זה תיאור המצב של הסנדלר, של החייט, של חנות הלבנים, של חנות המוסיקה והספרים, של הרופאים ושל החקלאים.

דמעות התנין של תעשיית הבידור, לא משכנעות אותי , כל הסלבריטאים המרוחים על הכותרת זוכים למאות אלפי שקלים על כל הופעה על הבמה וגידי גוב, ממשיך להופיע בטלוויזיה (לשמחתי) הוא לא ירד מהבמה. וכל האחרים ממלאים את המסכים והיום הבמה היא המסך. הם אינם מושתקים ולא איבדו את הנראות שלהם, הם פשוט פחות מרוויחים.

והגיע הזמן להבדיל בין תעשיית הבידור שתופסת גם את יח"צ הבידור וגם את כל תכניות התרבות. כל סינגל בודד וחדש עולה מיד בתוכניתה של ורד יפתחי גרין , דמיינו לכם שכל שיר חדש של משורר היה מוזכר בתוכניתה, עזבו שיר, לו היתה מקדישה מקום לספר שירה. , כל יום הולדת של זמרת זוכה לאייטם בתוכנית תרבות (יואב גינאי)  ולא הייתי מציינת זאת, אלמלא זה בא על חשבון שירה וספרות ומחזאות ותיאטרון ויצירה מוסיקלית.

המציאות כרגע היא כמו ימי מלחמה. בימי מלחמה, תעשיית הבידור יודעת לצאת מעורה במחווה של ערבות הדדית ולצאת ולשיר בחזית לחיילים. למה איני רואה את ריטה יוצאת לחזית והולכת לשיר לרופאים, או לשיר בזום עבור חולים, או לשיר בזום ואת הכסף להעביר לחבריהם המתאבדים הפוטנציאלים. יאלללה צאו מהקופסאות ומהאהבה העצמית

שלכם לטובת מישהו אחר שיקר לכם. זהו שיתוף פעולה של המוסף עם מערכת שיווק וזיוף ואנחנו אמורים לקבל זאת כתיאור מציאות.   

בתוך העיתון, במוסף לספרות מרואיינים חמישה מול"ים מרכזיים, כולם פותחים במילים

"ההוצאה בחופשה, לא מדפיסים ספרים חדשים, לא מקבלים כתבי יד, רק מנגנון השיווק עובד"  הבנתם? הספרות גוססת, מתה, לא מקבלים כתבי יד ולא מדפיסים ספר בישראל ואתם שותקים? פעם ראשונה מאז המאה השש עשרה בתי הדפוס מפסיקים להדפיס ספרות

עברית ואתם שותקים? האם הספרות העברית אינה סלבריטאית מספיק?

האם העובדה שמשתיקים אותה ואת צאתה לאור אינה מעוררת שאלות? כלומר משתיקים

אותנו הסופרים והמשוררים וכתבי היד שלנו אינם יוצאים לאור.

סופרים ומשוררים ומחזאים ותסריטאים כותבים ולא יכולים לראות את פרי היצירה שלנו.

הרשתות מלאות כאילו הפרסום הדיגיטלי ימלא מקום, אז לא. זה לא ממלא את החוויה של

לקחת בן או נכד לספריה או לחנות ספרים ולבחור ספר. לא יצאו סרטים חדשים אם לא

יצאו ספרים ולא יכתבו תסריטים. לא יהיה חומר איכותי לזמרים אם לא תיכתב מוסיקה

לשירים.

הקורונה, הנגיף שיצא כנראה ממעבדה הכניס את כולנו לתנאי מעבדה. לשאלה מה יקרה

אם.. מגפה עולמית תתפשט בעולם ובישראל, מה יהיו תוצאותיה מלבד מותם של אלפים?

איש לא ידע שכלכלה יודעת למות, איש לא דמיין שיש נגיף שהורג ספרות עברית .

הבידור קצת נח, מבידור להמונים. בידור, בעברית זה פיזור. לבדר אנשים זה כמו לבדר

שיער. זה כמעט אותו דבר.

תרבות, זו יצירה שנבנית על יצירה. זה הקשר שבין מילה למשפט, לסיפור. זה הקשר

שבין שיר למוסיקה, בין מחזה לבמה. ספרות נכתבת מתוך ידיעה שהיא על הרצף מהתנ"ך

ועד בכלל. זה שונה, תפנימו שיש צרכני בידור ויש צרכני תרבות וזה לא אותו דבר. רק

השיווק מדמה.  אם לא תהיה ספרות, מה יקרה לבתי הדפוס? לגרפיקאים? למעצבים?

לכורכים? זו התעשייה הנסתרת שמאחורי האומנות.

מוסף ידיעות אחרונות, רצה לחשוף את מצב הבידור וחשף את השקרים המוסכמים שהתמכרנו אליהם.

תודה לאמילי עמרוסי ויובל אלבשן, היחידים שהתייחסו למוסף ולמסרים המשתמעים ממנו בתוכניתם ברשת ב'.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.