סבתא לא ידעה קרוא וכתוב

פגישה בשש עם רחל אליאור על ספרה האחרון עד כה: "סבתא לא ידעה קרוא וכתוב על הלימוד ועל הבּוּרוּת, על השעבוד ועל החירות."  . הוצאת כרמל.

רחל אליאור

פגישה עם רחל אליאור היא צירוף מרתק בין ידע, מחקר ואישיות של מורה . הפעם אני מזמינה אתכם לתוכנית הרדיו: שיחה בשניים בארבע עינים, חוה פנחס-כהן משוחחת עם רחל אליאור. והפעם אנחנו משוחחות על הספר "סבתא לא ידעה קרוא וכתוב". משפט הלקוח מספרו של חיים באר, האומר משהו על הלא מובן מאליו. דור או שניים לאחור ובמשך מאות דורות, נשים בכלל ונשים יהודיות בפרט הודרו מתוך מרחבי ההשכלה והלמידה. בשיחת הרדיו לקחנו נשימה עמוקה, כמעט ללא מגבלות זמן והתחלנו מהאישי, אל המרחב הגדול. מהעתיק אל העכשווי. השיחה הזאת היא מסמך נדיר . רחל אליאור בשיחה אישית, רחל אליאור אשיית הפייסבוק על מה מניע אותה לחלוק ידע ודעה במרחב הא-היררכי וא-אקדמי עם אחרים. איך נוצרת קהילה של מתכתבים ומדברים. רחל אליאור למשפחת פאלאג'י, משפחה ספרדית (מצד אביה) וכמה סיפורי פיראטים יהודים על המשפחה והמיתוסים שלה.

ובעיקר, הספר. ספר מפתיע , באר ידע על עולם הכתב והכתיבה ומשמעותו בעולם היהודי מאז ועד ימינו. על היות החברה היהודית קהילת זיכרון ומה גורלן של נשים ברגע שהודרו מהנחלת הזיכרון. לדעתי, זהו ספר שכל מורה ראוי שיהיה תחת ידיו, וכל אדם כותב שיהיה מודע למסורת שמתחת לאותיות המקלדת ומהי התשוקה הגדולה שלנו ומאין היא באה לאותיות וללימוד ולתורה. אתם מוזמנים.

בפעם הבאה ניפגוש את רחל אליאור בשיחה על משיחיות בעולם היהודי ובמיוחד על דמותו של שבתאי צבי.

וכך נאמר על הספר:

הסדר הפטריאכלי, מאז העת העתיקה עד המאה ה־20, ראה את האישה כחוטאת ונאשמת, כמקוללת ונענשת על חטא גן עדן. הדיון מתמקד בנשים יהודיות שחיו בעולם המסורתי שבו נאסר עליהן ללמוד ולרשת את חלקן ברכוש משפחתן; הן שודכו בראשית העשור השני לחייהן, נישאו הרו וילדו בשנים הראשונות של עשור הזה ובמשך שלושה עשורים נוספים הן הקדישו את כל חייהן לשירות הבעל והמשפחה. הדיון עוסק גם בסמכות הדעת הגברית בעם היהודי ובמשמעות העובדה שאין בספרייה בת מאה אלף הספרים של העם היהודי, בין ראשית הדפוס ועד סוף המאה ה־19 ולו ספר שנכתב על ידי אשה יהודייה בלשון הקודש והביאה לדפוס בימי חייה, וכן אף חיבור של אשה יהודייה בדפוס או בכתב יד בשפה העברית שזכה להכרה והוקרה.הספר מתמקד בחקירת הצידוקים לאפליה ולשעבוד, להרחקה ולהדרה, להשתקה, לדיכוי ולאלימות כפי שהיא באה לידי ביטוי בעם ישראל ובאומות העולם, שגברים, אשר האמינו 'כי אלוהים נתן לגבר את סמכות השלטון', נקטו בהם ביחס לבנותיהן ולנשותיהן. הספר עוסק בבחינת משמעותם החוקית, המוסרית והחברתית של סדרים הפטריארכיים הכוחניים שנקבעו בשם האל ('והוא ימשול בך') ובניתוח תוצאותיהם החברתיות והשלכותיהם ההיסטוריות. הספר נחתם באוסף עדויות ספרותיות לא מוכרות על נשים כותבות וקוראות מהעת העתיקה ועד המאה התשע־עשרה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.