מסע. אל התרגום

10/8

יום ראשון אחרי שבת עקובה מקריאה וכתיבה וקצת מצוקה.

כל הבוקר תרגמתי משיריו של ניקו גראפנאואר, משורר שב. תיארה  כחשוב ביותר, כמי שהשפיע על רבים וכם על שירתה.  פעמים רבות ניסיתי כוחי בשירתו, והיה קשה לפצח את שירתו, מהיכן השער לתרגום. הדברים נשמעו כה מופשטים וחסרי פעלים. הקדשתי בוקר ארוך יקר ומתוק לקריאה והיפוך המילים. חיפוש הדרך לעבור מהמופשט אל התמונה.

בדרך קרה מה שיכול לקרות בכל סדנת עבודה. איבדתי קובץ מעודכן של האנתולוגיה.  הרגשתי את הגוף מעלה זעה, חשתי כאב בעורף הצואר. הרגשתי שהקירות סוגרים עלי, שהמצוקה והבושה התחברו בי

איבדתי כמה קבצים והעבודה עלתה על המשוער. המשמעות היא גם אובדן זמן , אובדן אמון. המטרה התרחקה. המתח עם ב. עלה.  לעיתים נדמה לי שרגעים בהם מתגלה חולשתי בארגון

אלה רגעים ששאלת התרגום חוגת מהדפים, מהשירה ועוברת לשאלת השינוי והמעבר לתרגום התנהגותי.

עוד אני עובדת, הכנתי שוב כוס תה, תמריץ לכוחות הנפש ולתומי חיפשתי סוכר. מתיקות הסוכר היתה  עילה לרגע שננעץ בזמן כמו סיכה.   ב. לא מצאה סוכר ומייד וללא עקבות התקשרה לאימה ושאלה:

ממי, איפה את שמה את הסוכר.

אמא יש לך סוכר?

זה לא הזמן עכשיו את מפריעה לי . יש לך סוכר?

יש תשובה אבל הטונים עולים והשיחה מתחילה להיות על השיחה. על אופייה.  הבנתי שהאישה, האם בצידו השני של הקו, איבדה סבלנות, שהשאלה פגשה אותה ברגע לא מתאים.

חשתי שאני עדה לאחד הגלים של מתח וקונפליקט המגיעים משום מקום ומפזרים את הדפים ואת הדעת.

היא מסתובבת במטבח בעצבנות אוכלת מפה ומשם,  עלה ירוק, קרקר, גרגרי תירס מקלח לא מבושל. ומדברת הרבה מדברת. והדיבור ממלא את החלל כמו שרק  חפצים יכולים למלא.

שעות רבות של לבד  הייתי בתוך המטבח המעיק מחום רק חלון אחד תוח לדרום. חום יבשתי שהנהר אינו מגיע אליו. מנותקת מהחדשות מנותקת מהקשר מרוכזתרק בחציית המילים משפה לשפה.

העבודה על גרפנאאור נמשכת. אחרי בוקר ארוך ושקט ושיאו הליכה לצידו של הנהר בוקר בוקר אותו נהר. התבוננות בגשר כישות לעצמה.

אבל מתוך הבוקר הזה החלה להתבהר לי סונטה  ומתוך הסונטה הזו וזו שאחריה החלה להתבהר תמונה,  המ. האישה שהתלקחה מעבר לטלפון, בעלת הבית וחברתי היקרה,

היתה אהובתו של המשורר במשך שנים ארוכות, והאהבה הזאת הולידה שירים , והנה עומדת מולי ב. ומפרשת ומסבירה מילה אחר מילה את הסונטה ובו בזמן מסבירה  האם מדובר בפניה ובשערה המשיי של אימה

האם זהו מעשה אהבה או רגע אחר. וכך שולחן המטבח, האור הבא מהחלון, המוסיקה מתוך הרדיו וכל הפרטים התלכדו למציאות אחר שיצאה מתוך הסונטה לאור.

מעשה היצירה ומעשה האהבה, היו למכלול של חיים ואומנות אחד.

 

קולות פנימיים מצדף מלוטש בזריחה

נשמעים כזכוכית

השורטת את האויר הקר נשפכים אל עבר הדממה

בקצה של משמעות זו או אחרת

 

הקוליות , היכן את נגמרת?

במראיית הזיכרון רישום מילולי בהיר

בתוך קורים של פליאה ממשך הדברים

כמו תו נמשך וגבוה

המשכיותם של הדברים

 

ובקו דק ממושך

התמונה מחווירה לאיטה

להקות של שנים מחליקות ואינן מסתיימות

ריח נשכח בין קיפלי השפה

 

בתוך כפור לבן מבשילה הרוח בפירואט

קול קורן של מילים

חריטת סונטה שהודפסה על האין.

 

את הסונטה השנייה המפורשת יותר, הבטחתי להקדיש את התרגום למוזה של השיר לדריה פאביאנצ'יצ'.

 

 

 

קו משי כמשקולת נייר באויר

פניה מוארות ליליות יותר מהלילה

חצי יום בתוך התעוררות מתוך נשמה כהה

כובד משקל השיער נשפך ברכות אל כפות הידיים

 

משילוב נגיעות נוצרת קרבה

עפרוני בתעופה, קולות בתוך קשר

מתרוממים מעלה מעל השקט

נאספו צדו וברחו בשיאו של העונג

 

על העור רשת נגיעות מתרבות

גולם חושני ארוג מצללי עלים

של שני בני תמותה ארעיים לתוך צורה קבועה

 

 

ברקע, תחת הידיים ובאופן כאוטי

סקיצות פרידה הופכות למסה חסרת משקל

של זכרונות הניצקים לעופרת הזמן.

 

לפתע, היתי מרוצה מהתרגום שארך זמן בניתי גשר אחד משפה לשפה, אך איבדתי משהו אחר בדרך.

 

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.