חווית המאבק בלילה, כל הלילה באיש זר, במישהו שהזמנתי בלא דעת להאבק עימו, ותמיד זה במעבר, במעבר מהבית אל הגלות או במעבר מחיים למוות, במעבר מתקופה לתקופה, במעבר מפרדה לפגישה, הוא מופיע האיש ההוא . איש שאינו אומר את שמו, אך נותן לי ידיעה נוספת על מי אני ועל היותי. השיר, הוא הפותח את מחזור שירי אורפאה, שירי הפרדה מאישי.
האיש ההוא
כְּשֶׁאֲנִי נֶאֱבֶקֶת כָּל הַלַּיְלָה בָּאִישׁ הַהוּא
(אֵיפֹה הָיִיתָ אַתָּה)
(אֵיפֹה הָיִיתִי אֲנִי)
לְבַדִּי הָיִיתִי
נֶאֱבֶקֶת כָּל הַלַּיְלָה בָּאִישׁ הַהוּא
הוּא אוֹחֲזֵנִי בִּכְתֵפַי
וַאֲנִי מוֹשֶׁכֶת בְּמָתְנָיו
וּבוֹעֶטֶת בֵּין רַגְלָיו
וְהוּא כּוֹפֵף צַוָּארִי
וּשְׁנֵינוּ נָעִים זֶה כְּנֶגֶד זֶה
וְאָבָק עוֹלֶה כְּמוֹ בִּשְׁעַת חִבּוּט עֲרָבוֹת –
וִירֵכֵינוּ מֻכּוֹת (וִירֵכַי הַבְּהִירוֹת בְּאוֹר לְבָנָה –
כֵּהוֹת) כְּאוֹתָם כְּרוּבִים חַסְרֵי בִּרְכַּיִם נֶאֱבָקִים
אֵיפֹה הָיִיתָ כָּל הַלַּיְלָה הַהוּא
שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לְהַצִּילֵנִי מִכָּל רַע
וְלֹא הָיָה לוֹ שֵׁם מוּדָע וְלִי אֵין נַחַל
לַעֲבֹר אוֹתוֹ וְלִרְאוֹת. רְאוֹת.
לכתוב זה לזכור 
וואוו.
שומעים עד כאן את רעשי המטה החורקת תחת מאבק האיתנים …
הייי אהרלה, קצת באיחור, אבל בכל זאת פתאום ראיתי והודתי לך בליבי. חוה