מעתקים

מעתקים

מן השירה האנגלית

תרגום ואחרית דבר מנחם לורברבוים

ברשימה השנייה שלי, אני משתפת בספר תרגומי שירה נדיר בעיני,  שפעמיים קראתי בו בהתהוותו. ובכל פעם הרגשתי שנגעתי בדבר מה שיישאר עימנו ימים רבים שיהיה כמו גב מיים בנואדי ישראלי, לגשת אליו ולטעום מהקרירות הבאה מרחוק, ומהשפה שהיא כה מהמקום הזה. משהו שאפשר ללכת ממנו ולשוב אליו עוד ועוד.

מדובר בתרגמוים משירתם  של וורדסוורת  ושל ט.ס. אליוט. ואלה מלווים בקולאז'ים של האמנית שרון אתגר. הספר יצא בסדרת דברים  בהוצאת כרמל וגם עיצובו יפה בעיני. כריכת קרטון מחוספסת ואותיות מוטבעות. שילוב של צניעות ואלגנטיות . נקיון אומנותי ונקיון פואטי. הכל מוקפד וראוי. (עיצובה  של אנה מוניה-שראייר)

שירתו של וורדסוורת פותחת את הספר, בהתבוננות בטבע שהיא כהתפרצות לשונית של  השפה הנובעת מהעין. העו המתבוננת והעין כמקור מיים.  המעקב אחר התפתחות תמונת הנוף

מעידה על  יכולת לשונית מרשימה להגדיר את הנראה , להמשיג, לתאר ולהפוך אותו לחושי ולחושני, וכקוראי עברית, לראות את הפלא במעבר לעברית המגמישה עצמה ומתמסרת לאוצר מילים ולנופים . התאור כמעט כמו תאור של התגלות , מקום שאתה רואה אותו שוב ושוב אבל, יש רגע שהוא מפתח אלייך באופן שונה. הוא מתגלה: שוב פעם רואה אני צוקים אלה/רמים ונשאים, מטביעים על נוף פראי /מופרש הגיגי פרישות עמוקה/ עוד יותר' והמחברים  את תבנית הארץ/לשתיקת השמים."

המעקב אחר מתפרשים התמונות והמילים, הרגש וההתרגשות לכלל תמונה ואמירה, חושפת את מה שאולי כבר נשכח כאן (בתוך ים בינוניות והבל)  היכולת ליצור עולם המדובב את הנראה את הנוף ונותן לו עומק ומשמעות ונצח כמו שלימים תבוא המצלמה והקולנוע ושאר אמצעים טכנולוגיים  שפתרו אולי את הצורך העמוק הזה להיות עד לנוף הקיים והמשתנה  ואכן, עניינו של הספר

בבחירת היצירות, בדרך התרגום ובדברים שבאחרית הדבר היא בנסיון מעקב ונסוח אחר תהליך התהוות המילים, היצירה הנבנית מתוך מחשבה התבוננות, מעקב ודיבור  . היצירה ואחריה התרגום שגם הוא מהלך בתוך מהלך  עד כדי יצירה עברית חדשה שיש בה כבוד רב ל מקור, לשפה האנגלית וליצירה העברית העכשוית המתמודדת עם אפיקה קלאסית בתוך המודרניזם.

ב"מעתקים" לורברבוים ממשיך מהלך שהחל בספרו הקודם, ספר מרשים ומרתק "נצחנו בנעימותו"  תורת האלוהות כפואטיקה ביצירה היהודית האנדלוסית, דיון בשלושה משוררי ענק  עבריים מימי הביניים: הרמב"ם אבן גבירול ויהודה הלוי. בואם של שני הספרים זה אחר זה, מעמידים את עיסוקו ומחקרו של לורברבוים בסוגיה כיצד השירה  מתבוננת באלוהי וכיצד השירה

היא כלי ניסוח  להבעה תיאולוגית. ואולי היא התפילה בטרם מיסוד וגיוס המילים לשירות הממסד הדתי באשר הוא.

ויליאם וורדסוורת

שורות

חוברו מספר מילים מעל מנזר טינטרן

בביקור חוזר לגדות ]נהר[ הוואי

בעת טיול.

13 ביולי, 1798 .

חָמֵשׁ שָׁנִים חָלְפוּ; חֲמִשָּׁה קֵיצִים,

וּמִשְׁכָּם חֲמִשָּׁה חֳרָפִים! וְשׁוּב אֶשְׁמַע

מַיִם אֵלּוּ, מִתְגַּלְגְּלִים מֵעֵינוֹת

הָרִים שֶׁלָּהֶם רִשְׁרוּשׁ פְּנִים-אֶרֶץ מָתוֹק.

שׁוּב פַּעַם רוֹאֶה אֲנִי צוּקִים אֵלֶּה

רָמִים וְנִשָּׂאִים, מַטְבִּיעִים עַל נוֹף פִּרְאִי

מֻפְרָשׁ הֲגִיגֵי פְּרִישׁוּת עֲמֻקָּה

עוֹד יוֹתֵר, וְהַמְחַבְּרִים אֶת תַּבְנִית הָאָרֶץ

לִשְׁתִיקַת הַשָּׁמַיִם.

וַיְהִי הַיּוֹם וְשׁוּב אֲנִי נוֹפֵשׁ

כָּאן תַּחַת דֹּלֶב זֶה, הַכֵּהֶה, סוֹקֵר

חֶלְקוֹת אַדְמַת בְּקָתוֹת אֵלּוּ, וּפְלוּמוֹת פַּרְדֵּס

שֶׁבְּעוֹנָה זוֹ עִם פְּרִי בָּסְרָם עוֹטִים

גּוֹנֵי יָרֹק אָחִיד, אוֹבְדוֹת בֵּינוֹת יְעָרִים

וָחֹרֶשׁ, וְלֹא קוֹטְעוֹת תַּבְנִית אֶרֶץ

יְרֻקָּה, פְּרָאִית. שׁוּב פַּעַם אֶרְאֶה שׁוּרוֹת

גָּדֵר אֵלּוּ, בְּקשִׁי שׁוּרוֹת גָּדֵר

קַוִּים קְטַנִּים שֶׁל יַעַר פֶּרֶא מִשְׁתּוֹלֵל:

חַוּוֹת עֵדֶן אֵלּוּ עֲטוּרוֹת יֶרֶק

ברשימה הבאה אעסוק בשירתו של ט.ס. אליוט כפי שהיא מתגלה בתרגומו של לורברבוים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.